הירח נגרע, חשיכה ועלטה, עובי החורף, שעות חשיכה ארוכות, זמנים של התכנסות והתכרבלות, ואנחנו – חוגגים חנוכה.
"אין האור בוקע, אלא מתוך החשיכה" (כתובת שהופיעה פעם, אי שם במחנה יהודה)
בחורף, אפשר לראות את ערפילית אוריון שבעברית מכנים אותה "כסיל", כסלו. חנוכה הוא החג היחידי שממוקם כשהירח נגרע (החגים היהודיים הם בי"ד או ט"ו שזה תמיד ליל ירח מלא). זה מסמל את המאבק התמידי של עם ישראל לאורך כל הדורות (מלחמת בני האור בבני החושך), ולכן זהו גם חיבור על-זמני לכל אבותינו.אורות חנוכה הם מאורות הבריאה, אמנם אלו לא ימי שבתון, אך אין להיות בהם בעבדוּת (עבדות החלה במצריים, לא במעשה בראשית.. = לצאת ב 16:00 מהעבודה וללכת להדליק בחיק המשפחה): "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:" (תהלים סוף פרק צ). לכונן = להיות מוכן ולהיות נכון (שזה אומר ישר, כך שהאור יכול לעבור דרכו, לכן חייב להיות מאוד ישר ולשמור על עצמו ככזה). זה גם מדגים את התנועה למטה למעלה ולהפך.ההדלקה צריכה להיות בשקיעה (עד חצות הלילה). בין ערביים.. זה זמן של חסד ושל הִשתנוּת. זה כבר לא אור יום וזו עדיין לא חשכת הלילה (ההגנה מצטמצמת, והחשיכה עוד לא השתלטה).אלו אורות ראשונים של הבריאה ולכן "לראותם בלבד". הראייה היא הבינה (הכוונה לראייה אמיתית של הדברים, ולא השלכה שלנו על הדברים). משיכת האורות לארץ היא למעשה החיבור בין שמים לארץ ("כמו שלמעלה כך למטה, כמו שבפנים, כך בחוץ"). להגביר ולהתגבר, לבער ולהעביר.
"באנו חושך לגרש" אנחנו מתגברים על המחשכים שבנפש, על יצר הרע, על מחלות של הנפש והגוף (האנוש). ככל שמתגברים יותר, מתגבר האור. החנוכייה ממוקמת יחסית נמוך וזה כדי להעלות את האור: "בהעלותך את הנרות.. ", משיכת האורות יורדת למטה עמוק כדי להאיר עד המחשכים, לבער באש את הרע מקירבך (את הטמא, המיותר, החשוך), כלומר להתגבר (לרתום את כל כוחות החשיכה, לזכך אותם ולהעלות אותם מעלה – התמרה), להפוך אותם לאור ואז – להגביר את האור (גבורה של "באנו חושך לגרש") כל נר מצטרף לקודמו, כל יום יש יותר מהאור ולהעביר את האור הטהור והמזוכך הלאה (כשם שמעבירים את האור מהשָמש לשאר הנרות וכשם שהשֶמש מעבירה אור ללבנה), להפיץ אותו, לראווה: "כדי לפרסם את *הנס" ולהקרין את האור לכל היקום כולו ( = להשפיע).[אגב, בחודש הקרוב יהיו ליקוי חמה וליקוי לבנה]
*נס פך השמן שהספיק ל 8 ימים למנורת בית המקדש (במקום ליום אחד כפי שהיה הגיוני), מלחמות היהודים (בכוחות) החשיכה, זהו ניצחון האור על החושך. יש סגולה להדליק הנרות בשמן זית (ש.מ.ן. אותיות נ.ש.מ.ה., נר = נשמה + רוח). להדליק נר, זה לחבר את הנשמה עם האנוש, להוריד עליונים לתחתונים.
**נס חנוכה, בדומה לנס פורים (החגים שישארו גם לאחר הגאולה) היה "ונהפוכהו": מדין של מוות – לחיים, ולא רק לחיים, אלא חיים בשמחה, כלומר זה היפוך (+). גם בחנוכה יצאו מחשיכה (אם בפורים רצו להשמיד את הגוף, בחנוכה רצו להשמיד את הנפש: להתייוון, נהייה אחר החומר, יוון זה היופי החיצוני, הפילוסופיה הריקה, ההיגיון הקר) לאור גדול ושמחה רבה (וניצחון הרוח על החומר, והמעטים על הרבים).
***כן כל נר בחנוכה מוקדש לעבודה עם אחת מהספירות (לפי הקבלה) וזה מתחבר לאור הנר עימו עוברים בפינות הבית בליל הסדר ואוספים 10 שיירי חמץ (אחד כנגד כל ספירה) ולאחר מכן ספירת העומר (שכל שבוע מוקדש לספירה וכל יום מוקדש לספירה שבספירה) ולאחר מכן, שער ה-נ', 50 שערי טהרה, שהוא שער הכניסה לשבועות.
זהו חוט של אור (מחנוכה, דרך פורים, אל פסח, ספירת העומר ושבועות).*עוד על סדר הדלקת הנרות וחנוכה, למעוניינים כמובן גם כאן.