"ושכנתי בתוכם"

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה ח')

ואז –

"  וִיהִי, נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ–    עָלֵינוּ:
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ;    וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנֵהוּ."

[זה אחד הפסוקים שקוראים אחרי הדלקת נרות (אור בראשית, הבריאה) חנוכה, אחרי "אנא בכח" ולפני "יושב בסתר עליון.."]

כשאנחנו עושים מקדש, אנחנו עושים מקום, אז יש מקום לדבר – להכנס ולהיות כי אנחנו בעולם של "יש" ושפע. לכן קוראים ל-ה', המקום, כי אנחנו עושים לו מקום: מצמצמים קצת מהעצמי שלנו (כפי שהוא צמצם מעצמו כדי להכניס את הזמן ואת הבריאה כולה. היה צימצום של האור, ואז הסתרה וכעת יש הגברה של האור לכן גם גילוי) ומכניסים עוד דבר מלבדינו: את הרוח, הנשמה, החלק האלוהי.

הוא שוכן בכל, אבל המקדש (מלבד שהוא חפץ ביקום הוא גם) נמצא בין הרקות, Temples (הסבר בהמשך).

יש כאן הרבה מאוד כוונה מכל הכיוונים, התכוננות ונכונות. נכון – זה ישר, כי אור יכול לעבור רק בקו ישר, להיות מוכן ומזומן.. זה להיות מוכן לקבל, כלומר בפתיחות. זה גם לכונן דבר, להנכיח אותו: לבנות אותו ולהפעיל אותו ולכן, אחרי כל זאת, זו השכינה וזהו הנועם (שכינה/אישה: לאישה יש רחם, היא מעצם מהותה מכילה בתוכה מקום… כך אנחנו מכילים בראש שלנו, בהוויה שלנו, מקום). זהו מקום למקדש ולכן זה המשכן – כי משהו יכול להכנס ולהיות בו = לשכון "ושכנתי בתוכם".

לכן זו השכינה שנכנסת. היום (שבת), שזה גם הנר השישי של חנוכה, ולכן גם היום השישי בו הסתיימה מלאכת הבריאה והאדם.

שכינה יכולה לשכון כי (כעת) יש מקדש עבורה.

Temples

[מי שזה מעניין אותו, מוזמן ללמוד קצת על מבנה הגולגולת ואיך הדברים נראים, הכרובים והמבנה כולו מתואר בתורה, ואת ההקשרים, אפשר לראות אצל Jon Whatley בוידאו מהראשונים שהכין, כאן.]

ככה זה נראה, זו העצם המרכזית שנמצאת לנו בגולגלת. בעיני היא נראית כמו פרפר אבל יותר כמו עטלף, וזה מסתדר היטב עם העיניים שרואות מבלי לראות. יש את הסרפים, והכנפיים,  והכניסה לאוהל, ובפנים.. שם השכינה. קודש הקודשים.

ואם כבר מדברים על זה, אז בלוטת הפניאל היא בלוטת האיצטרובל בעברית, בשל צורתה (מלפני כמה פרשות, כשיעקב נלחם עם המלאך, וניצח אותו, קרא שם המקום "פניאל", ואז השתנה שמו ל:ישר-אל כי הוא פילס את הדרך לאור דרך המוחות הקדמוניים, המח הנמוך של האגו וההישרדות, דרך מעבר יבוק בגזע המח. כי האור יכול לעבור רק בצורה ישרה. מדובר בראייה עמוקה, ופנימית ויש אומרים שמאפשרת ראייה גם עבור עיוורים). מבחינה מדעית, רב הנסתר על הגלוי וזה גם לא ממש מפתיע… כי היא זו שדרכה אנו "מגלים" תגליות, ראיית הבינה.

היכן היא נמצאת פיזית במח? כאן:

• 

על בלוטת האיצטרובל, מצאתי עוד הסבר יפה פה. הבלוטה זו שבתוך המח, בעצם אחראית על קליטת האור ומנגנון של עירות ושינה (כמה לא מפתיע.. לקבל אור בינה), וגם על הורמונים וחומרים שאח"כ דרך גזע המח יועברו לחוט ולעמוד השדרה ומשם לשאר הגוף דרך מערכת העצבים ההיקפית.

האיצטרובל, הוא הפרי של עץ האורן בעוד האשוח למרות שגם הוא עץ ממשפחת המחטים, קרוב יותר גנטית לארז מאשר לאורן, אבל בכל זאת, מובא כאן בשל הקשרי האור

האיצטרובל שבותיקן:

מי שמעניין אותו עוד, יכול לבחון דברים גם דרך העין של רא (רא = ראייה, לראות, בינה, אור), כי העולם העתיק היה (לדעתי) הרבה יותר מתקדם מאיתנו, וידע הרבה יותר שלא רק דרך השכל כפי שאנחנו היום…